תערוכת אופנה על החיים של אלבר אלבז כמעצב אופנה ישראלי המצליח בכל העולם.
תערוכת אמנות האופנה בתצוגה של מוזיאון העיצוב חולון מאת מרינה מנוקיאן
אני מודה, לא הכרתי אותו קודם. גם לא כשרונית אלקבץ עלתה עם השמלה הצהובה הנהדרת בעיניי, לא זכרתי את שמו. עכשיו, אחרי התערוכה המקיפה אודות החיים של אלבר וסיפור הצלחתו בעולם אני מאמינה שלא אשכח את השם שלו גם בהמשך.
יומנה של אמנית - בלוג של מרינה מנוקיאן 0005 - אלבר אלבז
עזר לאחרות ליצור גרסה טובה יותר של עצמן
בתערוכה גיליתי איש עם רצון לעשות טוב בעולם, עם אמונה שלבגדים שלו יש השפעה חיובית על הנשים. גיליתי איש שהעריך נשים. הוא העריך את החוזק שלהן, את העוצמה שלהן, את היכולת שלהן להשפיע ולשנות.
"נשים הן עם גלובלי, אחד ומיוחד"
נהניתי מהתערוכה ולשני דברים התחברתי יותר מהכל. אחד מהם הוא שולחן סעודה עם אלבר אלבז. באחד החללים הניחו שולחן ערוך לארוחת ערב והזמינו את המבקרים לשבת ולסעוד יחד עם אלבר כי הוא נהג לעשות את המפגשים שלו בזמן ארוחות. אם תשאלו אותי עכשיו "עם איזו אישיות חיה או מתה היית בוחרת לשבת בארוחת ערב" הייתי עונה אלבר אלבז. הוא נכנס לרשימה שלי, ולא בגלל הבגדים שלו אלא בגלל הרעיונות שלו, המסרים שלו וההתייחסות המעריצה שלו כלפי נשים.
במוזיאון הקרינו על הצלחות את הנאומים שלו מכל השנים בשתי שפות, עברית ואנגלית. היה נעים להקשיב לו, לגלות שיש לו הומור גם כלפי עצמו, כלפי החיים. וחבל שלא הכרתי אותו במציאות.
דבר שני שאהבתי במיוחד הוא קטע וידאו ישן ובו מראיינים אותו בשפה העברית על היצירות שלו. אלבר היה סטודנט שנה שנייה בשנקר וכבר אז היה לו ביטחון עצמי. תודה לאוצרת התערוכה יערה קידר על הצגת קטע ארכיוני נדיר.
המראיין שואל את אלבר אלבז "האם הבגדים שלו שימושיים". זו שאלה שגם אני נשאלת רוב הזמן. "האם הציורים שלי שימושיים?" איזה צורך יש להם?" "מה עושים איתם?". ובכן, את הציורים שלי אי אפשר לאכול, לשתות, ללבוש או לישון איתם. מה כן אפשר לעשות עם הפורטרטים המאוירים מתוך הפרויקט Anatural? אפשר להתענג מהיופי של הדיוקנאות המאוירים ולאמץ את המסר שהן מייצגות "תעשי מה שבראש שלך".
"מה זאת האובססיה להיראות טוב? מה עם לעשות טוב?"
באחד הנאומים שואל אלבר אלבז "מה זאת האובססיה להיראות טוב ומה עם לעשות טוב?". אלבר הפך למותג בעצמו. ציירו אותו, פסלו את דמותו, הנפישו אותו באנימציה, תפרו את דמותו ובכל המקרים הופיעו המשקפיים הכבדים, חליפה ופפיון. סימני היכר אלה הפכו במכוון לסימני זהות של אלבר.
אלבר עשה טוב בחייו ולימד אחרים להתמקד במה שחשוב באמת. אני כנראה לעולם לא אדע איך מרגישים כשלובשים את הבגדים שלו. אבל זה גם לא משנה לי כל כך, כי אני עסוקה בלעשות טוב בעולם.
לסיכום
אלבר אלבז היה קודם כל מאייר ואז מעצב אופנה. כבר בגיל 10 צייר תלבושות חדשות. לקראת הקולקציה האחרונה שלו הוא אייר כל הזמנה לתצוגה בנפרד ויצר אוסף איורים שבטח שווים הון היום אחרי מותו, לא?
אני מקווה שהתערוכה תהפוך לניידת כדי שעוד אנשים יזכו להכיר אותו מקרוב.
מיקום: מוזיאון העיצוב חולון
רחוב פנחס אילון 8 חולון
שעות פתיחה: כל יום עד 15.4.2023
Comments