איור בהשראת שירו של יהונתן גפן
שלבים בתהליך היצירה של מרינה מנוקיאן עבור ציור על פי שיר
”פעמים הולך הצל אחרי האיש ולפעמים הולך האיש אחרי הצל, כך שלעולם כבר לא נדע אם אנחנו קודם או אחר כך. ללא צל של ספק, לא כל ספק של צל.“ יהונתן גפן, 1977.
יומנה של אמנית - בלוג 0007 מאת מרינה מנוקיאן - יהונתן גפן
מה קודם למה
המשפט של יהונתן גפן הולך אחרי (או לפני) יותר משני עשורים. נחשפתי אליו במהלך הלימודים באוניברסיטה. התחברתי אל הציטוט עד כדי כך שהחלטתי לשמור אותו. וכך עשיתי. העתקתי אותו על הדף ועד היום הוא נמצא בקופסת הזיכרונות שלי "דברים שכדאי לשמור". בקופסה זו שמורים עוד ציטוטים שאספתי במהלך השנים, גלויות עם איורים שאהבתי, צילומים שיצרתי ועוד.. היום, אחרי מותו המפתיע של יהונתן גפן, החלטתי לתת חיים לשיר יוצא הדופן שלו באמצעות ניסיון לאייר את המשמעות.
למה המשורר התכוון
בדומה לשאלת הביצה והתרנגולת (מה היה קודם? ביצה או תרנגולת?) נראה שיהונתן גפן מנסה לענות על השאלה מי הולך אחרי מי, הצל או האיש. מי קדם למי והאם יש ספק בכלל בתשובה.
בעולם הוויזואלי צל מעניק עומק לדמות. ללא הצללות הדמויות הן שטוחות, גרפיות ודו ממדיות. הצל מוסיף אלמנט זמן בציורי הנופים. על פי נפילת הצל נוכל לזהות, פחות או יותר, באיזו שעה מתרחש האירוע המצויר: בוקר, צוהריים או ערב.
נפילת הצל מצביעה את כיוון האור ואחד לא קיים בלי השני, אפילו לא באנימציות לתינוקות.
כך גם בשירו של יהונתן גפן, שתי הישויות לא מתקיימות אחת בלי השנייה ואין לנו ספק בכלל.
נוצר מבלי להתכוון
הצל באיור שלי הפך לצללית בצורתה של מדינת ישראל. אני זיהיתי את הצורה אחרי שסיימתי לצייר. לא תכננתי לצייר את מפת ישראל. לא חשבתי על ישראל בכלל במהלך היצירה. אולי הצללית נוצרה באופן לא מודע אך מתאימה לאהבתו של יהונתן גפן למדינת ישראל. אולי ברוחו הפיל את הצל עלי.
ומה אני רציתי להגיד דרך הציור
משחק המילים שיהונתן גפן יצר בסוף השיר כבש אותי אז וגם היום. "ללא צל של ספק, לא כל ספק של צל", הוא כתב. בציורי רציתי לתאר שני מצבים המתרחשים בו זמנית, הצל לפניי ומאחוריי. מצב שאין לו ספק כי מדובר בצל, ולא בי.
האם הצלחתי? אתם תגידו : )
הציור למכירה. לפרטים נוספים לחצו כאן
Comments